נס נסתר – בכל יום, לכל אדם

נס נסתר – בכל יום, לכל אדם

וכל זה אמור לגבי נס נגלה, אך נס נסתר – הוא בכל יום לכל אדם, והכוונה היא לנס המתלבש בדרך הטבע, ובקושי האדם שם לב לכך, איך שעניין מסוים הסתדר בדיוק על הצד היותר טוב, ואיך שאדם פלוני הגיע בדיוק בזמן המתאים ביותר, ואיך שעזר לו אך עתה דבר שראה מזמן ולא הבין מדוע הזדמן לו לראותו.

הדוגמאות רבות, וכל אחד יודע בעצמו, ועניין זה הוא הנקרא “השגחה פרטית”.

ועל כך אנו מודים להשם יתברך בכל תפלה: “ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת”. אלו הניסים הנסתרים שעושה עמנו השם יתברך, מבלי שנשים לב, ורק משכיל על דבר ימצא טוב (ועיין ב”לקוטי מוהר”ן” ח”א סי’ א).

עיקר הבטחון בנס נסתר

ומובא כי הגר”ח מוולוז’ין אמר אשר עיקר הבטחון הוא בנס נסתר ולא בנגלה (קונטרס “עץ החיים” בסוף נפה”ח הנד”מ, מדות, פג).

וניתן לכאורה להסביר דבריו, כי לכתחילה הרי אסור לבטוח בנס נגלה כמאמר חז”ל (תענית שם) “לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס, שמא אין עושין לו נס, ואף אם יעשו לו – מנכּין (מחסרין) לו מזכויותיו”. כי במקום סכנה ברורה – ההינצלות ממנה היא נס גלוי שאסור להזדקק אליו.

מה שאין כן במקום שאין ההיזק שכיח, ואינו מקום סכנה ברורה, כך שאף אם יהא נס, יתלבש בדרך הטבע, כי אז נקרא הוא – נס נסתר ולא נגלה, בצירוף לכך שעסקוֹ שם הוא לצורך מצוה – בזה מותר לסמוך ולבטוח שלא תאונה אליו רעה.

ועל כך נאמר (קהלת ח) “שומר מצוה לא ידע דבר רע”, ועל זה אמרו חז”ל “שלוחי מצוה אינן ניזוקין” (ע’ פסחים ח.:).

אלא שאם אין עסקו שם לצורך מצוה, יש להמנע מלהיות במקום סכנה, אף אם זו אינה ברורה, כי “שטן מקטרג בשעת הסכנה” (בראשית רבה צא ט).

להתחזק באמונת “השגחה פרטית”

לכן ישתדל אדם להתחזק בכל עוז באמונה ובטחון בהשם יתברך בכל עניין, ויחיה ממש באמונת נסים נסתרים המכוּנים “השגחה פרטית”, ויבקש על כך מאת השם יתברך, שישגיח להיטיב לו ולשמרו מכל רע.

ועל ידי זה יראה יותר עזרה משמים בענייניו, כאשר מובא בספר “שומר אמונים”, כי היותר מאמין בעניין השגחה פרטית – יותר משגיחין עליו מן השמים.

השם יתברך ברחמיו וברב חסדיו, כימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות ויקרב לנו קץ הפְּלָאות, במהרה בימינו אמן.