השם יתברך אינו מתייאש מאיתנו

השם יתברך אינו מתייאש מאיתנו

כי יאוש בעניין זה פירושו שיודע האדם כי אבדה תקוותו ותוחלתו מהשם יתברך, וכי אין השם יתברך רוצה בו להיות בחלקו, מצב כזה אמוּר לגרום ליאוש.

ודבר זה הוא בלתי אפשרי, כי השם יתברך לעולם לא מתייאש ממנו ולא מאף אחד, ונותן הזדמנויות ורמזים לכל אחד לחזור בתשובה, אף אם גדלו ועצמו פשעיו, וכאשר אירע עם ירבעם בן נבט ומנשה – מלכי ישראל (ר’ סנהדרין קב: קג.).

מדרגת האדם – כמידת ההתחזקות בנפילה

וכלל גדול נֶאמר בעניין התחזקות האדם אחר הנפילה: כפי ריבוי הפעמים בהן התחזק לאחר הנפילות וכפי איכות החיזוק – בזה נמדדת מדרגתו הרוחנית בעולם העליון (“שיח שרפי קודש” ח”ד סי’ מה).

פלאי פלאים! יודעים בשמים כי עפר אנחנו, וכי מועדים לנפילות אנחנו, ורק מחכים לקימתנו המהירה מן הנפילה והתחזקותנו ותשובתנו לאחר החטא.

עצה לחיזוק

ועצה לחיזוק היא שישמח שלפחות יהודי הוא, ורוצה הוא לעבוד את השם יתברך (“ליקוטי עצות”, התחזקות ח), ואם כן, אף אם היו נפילותיו רבות אין ספור, מכל מקום יאמר לעצמו הרי עשיתי על כל פנים מעט מעשים טובים, גם בזה יש לשמוח. שהרי הגוי גם את זה לא עושה (וראה בחיי מוהר”ן סי’ תקצג).

וישמח גם בכך שלפחות כואב לבו בקרבו על חטאיו, אשר זהו סימן שמאמין הוא וירא שמים הוא, שאם לא כן, לא היה דואג על העוון, וכן על זו הדרך יחזק את עצמו ולא יפול ברוחו בשום פנים.

יצר הרע רוצה את היאוש

ומובא (בספר “שיח שרפי קודש” ח”ה סי’ מט) כי היצר הרע רוצה את היאוש והעצבות שלאחר העברה, יותר מן העבירה בעצמה! כי העצבות היא פתח לעוד הרבה חטאים.

ויש לומר בס”ד כי על כך נאמר “ירבו עצבותם אחר מהרו” (תהלים טז), כלומר כאשר מתרבה העצבות אצל האדם, מיד ממהרת הסטרא אחרא להגיע. ה’ יצילנו.

ובזה יש לפרש בס”ד מקרא שכתוב “אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי” (מיכה ז), פונה אל הסטרא אחרא האויבת ואומר, אל תשמחי אם נפלתי, כי אין אני בעצבות, ויש לי תקומה, ואין נפילתי נפילה אלא קימה, כי הירידה לצורך עליה. ולעולם יאמר אדם כך ליצרו ויקום בזריזות מן הנפילות.

דף חדש

לכן ישַמח עצמו כי לפחות רוצה הוא להתחזק יותר ויותר בעבודת השם יתברך (ר’ “לקוטי מוהר”ן” ח”ב סי’ סח), אך יתחיל באמת מעתה התחלה חדשה ודף חדש, ועניין זה חשוב מאוד למעלה, שמיד לאחר שהאדם נפל – יקום מחדש לעבודת השם יתברך, לכן ישתדל לחזק את עצמו בכל דרך אפשרית.

טעות החסידים

ובספר הקדוש והנפלא “לקוטי מוהר”ן” (ח”א סי’ כה) כתב בלשון זו: ובזה טועין החסידים הרבה, שפתאום נדמה להם שנפלו מעבודת ה’.

ובאמת אין זה נפילה כלל, רק מחמת שצריכין לעלות ממדרגה למדרגה, ואז מתעוררין ומתגברין מחדש הקליפות שהם התאוות והבלבולים והדמיונות והמחשבות והמניעות.

על כן צריכים להתגבר בכל פעם מחדש, לחזור ולהכניע ולשבר הקליפות והמניעות וכו’ שבכל מדרגה ומדרגה מחדש, אבל באמת אין זה נפילה כלל. ע”כ. מתוק מדבש ונופת צופים!

חדשים לבקרים

ויסוד חשוב זה, צריכים להוציאו לפועל בכל יום, כי בכל יום עובר על כל אדם מה שעובר.ואף מי שעבר על העבירות החמורות ביותר, העיקר הוא שמעתה ישַמח ויחזק עצמו כי עדיין יהודי הוא, ויקום ויתחיל מחדש (וראה בספר הקדוש “לקוטי מוהר”ן” ח”א סי’ רו). ואין ספק כי השם יתברך יעזרהו, יחזקהו בכל דרכיו ויקרבהו לעבודתו.

ובספר “משיבת נפש” ליקט מספרי מוהר”ן מברסלב זצ”ל דברים נפלאים וערבים המחיים ומשיבים את הנפש, לך נא ראה ותרוה נפשך.

אתה סתר לי מצר תצרני

והעיקר הוא כי לאחר כל נפילה יקיים “חו”ק ולא יעבור”, דהיינו חרטה וידוי וקבלה לעתיד, שהם שלושת חלקי התשובה, דהיינו שתכף ומיד לאחר החטא חס ושלום יתחרט עליו בלב נשבר ויתוודה בפה מלא לפני השם יתברך על חטאו ויודה שטעה וחטא, ויקבל על עצמו מכאן ולהבא להמנע מכך.

ואחר כך יקיים “אתה סת”ר לי”, סייגים, תפלה, רצון. דהיינו סייגים – להתרחק כמטחווי קשת מן העוון ואביזריו, תפלה – להשם יתברך שיעזרהו לגבור על יצרו, רצון – לרצות בכל נפשו להתנתק מן העבירה.

וכאשר מקיים זאת, זוכה ל”מצר תצרני”, דהיינו שהקדוש ברוך הוא שומרו מן היצר הרע, וגם כי ילך בגיא צלמוות – השם יתברך עמו, אל יעזבנוֹ ואל יטשנוֹ לעולם ועד.

לא לסגת אחור

ועוד עיקר גדול בשעת נפילה, שלא לשמוע לפיתויי היצר הרע המפתה את האדם לחשוב כי או הכל או לא כלום, דהיינו אם אינו מושלם, אזי גם אין רצונו בכלום, וכאשר אבדתי אבדתי.

אין הדבר כן חס ושלום, אלא מה שאפשר לחטוף יחטוף, גם אם רבים הם חסרונותיו, וכן אמר מוהר”ן מברסלב זצ”ל שבשעת נפילה על כל פנים יחזיק עצמו במדרגתו ולא ירד בשום אופן יותר ממה שכבר נפל. ע”כ.

וכה יאמר ליצרו, הפלתני בעבירה, ואינני יכול כרגע להתקדם, אך זה ודאי שלסגת אחור – אינני נסוג! ורק מלהתקדם תוכל כעת למנעני, וגם זה רק לעת עתה, כי בהזדמנות ראשונה אמשיך להלחם ולהתקדם הלאה בעבודת השם יתברך.

ולכן באמת לא יסוג משום דבר שקיבל על עצמו ורק חזק ואמץ לעמוד על עמדו ולא ליפול יותר.

ועל כן יאמרו המושלים – הרוצים למשול ביצרם, חזק ונתחזק, ונמשיך בשמחה בעבודת השם יתברך ובמלחמה נגד היצר הרע למען לא נבוש ולא נכלם ולא ניכשל לעולם ועד!