הסדר כמו חצי עבודה

הסדר כמו חצי עבודה

מורגל בפי אנשים לומר “עשית סדר עשית חצי עבודה” (וע’ ב”שיחות הר”ן” סי’ רלד), כלומר שהעבודה בלא סדר, מסובכת היא ומבולבלת, ולוואי שבסופו של דבר תֵעשה כראוי. וכשהיא נעשית תוך כדי סדר – הכל פשוט וקל, ובסופו של דבר כלתה ונגמרה המלאכה בצורה הראויה, בעזרת ה’.

סדר בעבודת ה’

ולא רק בעסקי העולם הזה צריכים את הסדר, אלא גם ובעיקר בענייני תורה ומצוות, ובכך בא הכל בעתו ובזמנו בצורה הראויה.

משום שהבדל גדול יש בין מי שעתותיו בידו, וסִידר לעצמו קביעות, שבשעה זו לומד, ובשעה זו מתפלל, ובזו יוצא לעבוד, וזמנו של זה לא כזמנו של זה, שאין זמן אחד נכנס לתוך זמנו של השני.

כלומר שבשעת הלימוד שום דבר לא יפריעהו מקביעותו זו, וכן בשעת התפילה לא יקְרב זר ושום מעשה אחר לעשותו אז, כי הזמן מוקדש לתפלה, וכן על זו הדרך בכל עסקיו של אדם (ר’ שבת י. ור’ בס’ “שיח שרפי קודש” ח”ו סי’ שנח).

ואף כי לפעמים מוכרחים לשנות מן המתוכנן, זה ברור וודאי, ו”ההכרח לא יגונה”, אלא שהדברים הנ”ל אמורים בדרך כלל.

לרשום סדר יום

וכן מי שזיכהו השם יתברך ללמוד במשך רוב שעות היום, יסדר את יומו באופן מפורט, בשעה זו קם, בזו מתפלל, בזו אוכל, בזו לומד וכו’. וכן בעניין הלימוד, בשעה זו לומד בספר זה, ולאחר מכן בספר אחר וכו’.

וכן כתב בספר “חובת התלמידים” (פ”ה), שירשום אדם לעצמו סדר יום קבוע, מה יעשה בכל שעה, ע”ש. ועליו יחזור מדי יום ביומו, סדי”ק סדי”ק הדרן עלך, סדר יום קבוע עליך נחזור, ואחריך נחַזר לקיים.

ויבקש ויתפלל הרבה להשם יתברך לזכות לסֵדר במעשיו ובענייניו, כי יש על עניין זה יצר הרע גדול מאוד, המפריע לאדם מלהיות מסודר בענייניו, משום שסדר – הוא מצד יצר הטוב, ואי סדר – מצד יצר הרע. אשרי הזוכה לסֵדר יום קבוע, ממנו לא יזוע ולא ימוט לעולם.